השירים של הבלאק אייד פיז | Black Eyed Peas best songs
"Elephunk"
שוחרר ביוני 2003
1. "Hands Up"
2. "Labor Day (It's a Holiday)"
3. "Let's Get Retarded"
4. "Hey Mama"
5. "Shut Up"
6. "Smells Like Funk"
7. "Latin Girls"
8. "Sexy"
9. "Fly Away"
10. "The Boogie That Be"
האלבום השלישי של הבלאק אייד פיז הושפע מפיגועי 11 בספטמבר, שהיוו השראה לכתיבת השירים באלבום, ובאותה תקופה פרגי גם הצטרפה ללהקה כסולנית. השם שלו הוא שילוב בין החיה פיל לבין פאנק, מה שבא לסמל את הסגנונות הרבים שבו- תקליט היפ הופ בעיקרו שמשלב לטינית, דאנסהול, פאנק, ורוק.
Where Is the Love?
הבלאק אייד פיז הייתה אחת הלהקות הפופולאריות ביותר של שנות האלפיים. היא הוקמה באמצע שנות ה-90 כהרכב היפ הופ, עם שלושת החברים וויל.איי.אם, אפל.די.אפ וטאבו. קפיצת המדרגה שלה הגיעה כשהצטרפה ללהקה הזמרת פרגי, והיא הפכה ללהקת ראפ-פופ. אז החל תור זהב שבו מכרה הלהקה למעלה מ-70 מיליון אלבומים ברחבי העולם, והם דורגו במקום 7 במצעד האמנים של העשור של הבילבורד.
אלבום הבכורה של הלהקה Behind the Front יצא בארצות הברית בשנת 1998, ולמרות שקיבל ביקורת טובה מהמגזין AllMusic, הוא הגיע למקום נמוך (129) במצעד הבילבורד 200 האמריקאי. האלבום השני Bridging the Gap שיצא בשנת 2000 הגיע למקום הגיע למקום 67 בבילבורד, ומקום מכובד מאוד בניו זילנד -18. הסינגל השלישי מתוכו Request + Line בו משתתפת מייסי גריי היה הלהיט הראשון של הלהקה, הוא הכניסה הראשונה שלהם למצעד הפזמונים של הבליבורד 100 האמריקאי, שם דורג 63, והוא נכנס לטופ 40 של המצעדים במדינות רבות.
שני הסינגלים הבאים Shut Up ו-Hey Mama לא הצליחו לשחזר את ההצלחה הפנומנאלית של סינגל הבכורה, אבל הראשון הגיע לפסגת המצעדים בכמה מדינות, והשני זכה בפרס הכוריאוגרפיה בטקס פרסי הווידאו MTV 2004.
סינגל הבכורה מתוכו Where Is the Love? בו משתתף בקולות רקע ג'סטין טימברלייק, הוא הלהיט הגדול ביותר של הלהקה, שגם עומד במבחן הזמן עד היום. הוא הגיע למקום השמיני במצעד הבילבורד האמריקאי, וכבש את המקום הראשון של מצעדי הפזמונים של 13 מדינות ביניהן אוסטרליה, אירלנד ובריטניה, שם הפך לסינגל הנמכר ביותר של 2003.
הבלאק אייד פיז קיבלו 2 מועמדויות בטקס פרסי הגראמי של 2004, אלבום השנה, ושיתוף הפעולה הטוב ביותר של ראפ / שירה עם טימברלייק, אך הפסידו לשיר Crazy in Love של ביונסה וג'יי זי.
Hey Mama
Shut Up
Let's Get It Started
הסינגל הרביעי Let's Get It Started המקפיץ והשמח הוא גרסה נקייה של השיר Let's Get Retarded מהאלבום, והוא נועד לקדם את סדרת הפלייאוף של ה-NBA בערוץ ABC. הוא הגיע למקום 21 במצעד הבילבוד האמריקאי, ונכנס לטופ 10 באוסטרליה, קנדה, צ'כיה, צרפת וניו זילנד. כמו כן זכה לביקורות טובות, והיה מועמד לתקליט השנה, וזכה בגראמי לביצוע הראפ הטוב ביותר.
"Monkey Business"
שוחרר ביוני 2005
1. "Pump It"
2. "Don't Phunk with My Heart"
3. "My Style" (FT. Justin Timberlake and Timbaland)
4. "Don't Lie"
5. "My Humps / So Real (outro)"
6. "Like That" (FT. Q-Tip, Talib Kweli, CeeLo Green and John Legend)
7. "Dum Diddly" (FT. Dante Santiago)
8. "Feel It"
9. "Gone Going"
10. "They Don't Want Music" (FT. James Brown)
11. "Disco Club"
12. "Bebot"
13. "Ba Bump"
14. "Audio Delite at Low Fidelity"
15. "Union" (FT. Sting)
האלבום הרביעי של הבלאק אייד פיז הוקלט בזמן סיבוב ההופעות של האלבום הקודם Elephunk, במקומות שונים ברחבי העולם. לאלבום גויסו כמה מפיקים בכירים, בראשם טימבלנד, ומתארחים בו זמרים כמו ג'ון לג'נד וסטינג (סימפול ללהיט שלו Englishman in New York). התוצאה הייתה אלבום היפ הופ מגוון עם אלמנטים של פאנק, רגאיי, סול ורוק לטיני. הוא זכה להצלחה גדולה והגיע למקום השני במצעד האלבומים של הבילבורד, וזכה למעמד פלטינה משולש בארה"ב. גם ברחבי העולם ההצלחה הייתה גדולה, והאלבום הגיע למקום הראשון במדינות כמו אוסטרליה, קנדה, צרפת וגרמניה.
Don't Phunk with My Heart
מילות השיר בביצועה של פרגי, מדברות על בחורה שמשתמשת בגופה כדי לקבל מגברים את מבוקשה (לא זנות, אלא סוג של התגרות וניקור עיניים). הרעש סביב השיר הביא באותה מידה לפופולאריות מחתרתית והשמעות רבות ברדיו, והוא הגיע למקום שלישי בבילבורד. הוא זכה בגראמי לקליפ ההיפ הופ בטקס של 2006, ושנה לאחר מכן בגראמי לביצוע הפופ הטוב ביותר של להקה. * אולי בשל היותו מיני ושנוי במחלוקת, את My Humps חידשה אלאניס מוריסט.
הסינגל הרביעי והאחרון מהאלבום, Pump It, הגיע לדירוג הנמוך ביותר במצעד -18, אבל סיכם אלבום מוצלח בו כל הסינגלים נכנסו לטופ 20 של הבילבורד. השיר הוא המנגינה הבלתי נשכחת מהסרט של קוונטין טרנטינו, ספרות זולה (Dick Dale -Misirlou), ובגרסה של הלקה פשוט הוספו לה מילים שכתבו וויל.איי.אם ופרגי.
האלבום זכה לביקורות מעורבות ממבקרים, ששיבחו את הפקת השירים אבל ביקרו את התוכן המלודי ואת הנטייה של הלהקה להתמסחרות (הלהקה כאמור עברה שינוי גדול משני האלבומים הראשונים, שלא הצליחו מסחרית אבל זכו להערכה). הוא היה מועמד לחמישה פרסי גראמי, וזכה בשניים- אחד כאמור על My Humps, ושיר הראפ בביצוע להקה על Don't Phunk With My Heart.
Don't Lie
My Humps
Mas que Nada
הקלטה מחודשת של הבלאק אייד פיז עם סרג'יו מנדס ללהיט שלו משנות ה-60
מהאלבום יצאו 4 סינגלים: Don't Phunk with My Heart שהגיע למקום הגבוה ביותר של הלהקה במצעד הבליבורד עד אז- שלישי. הסינגל השני Don't Lie הגיע רק למקום 14 במצעד הבילבורד, הרבה בגלל שהיה בצילו של הסינגל השלישי My Humps שהיה מאוד שנוי במחלוקת.
"The Dutchess"
שוחרר בספטמבר 2006
1. "Fergalicious"
2. "Clumsy"
3. "All That I Got (The Make Up Song)"
4. "London Bridge"
5. "Pedestal"
6. "Voodoo Doll"
7. "Glamorous" (FT. Ludacris)
8. "Here I Come"
9. "Velvet"
10. "Big Girls Don't Cry"
11. "Mary Jane Shoes" (FT. Rita Marley and I-Three)
"הדוכסית" הוא אלבום הסולו הראשון של פרגי, שהופק ברובו על ידי חבר הלהקה וויל איי אם. היא רצתה ליצור אלבום אוטוביוגרפי ואינטימי יותר מאשר החומר הפופי של הבלאק אייד פיז, והשירים בו מדברים על ביקורות, אהבה, והתמכרויותיה השונות בין היתר לתרופות.
האלבום קיבל ביקורות טובות על ההפקה והשירה של פרגי, והוא הגיע למקום השני במצעד הבילבורד. הסינגל מתוכו Big Girls Don't Cry היה להיט גדול והיה מועמד לגראמי בביצוע הפופ לזמרת.
שם האלבום (הדוכסית) הוא משחק מילים על שם הסופרת והמפיקה הבריטית שרה, דוכסית יורק, הידועה בכינויה פרגי, אשתו לשעבר של הנסיך אנדרו.
I Got It from My Mama
למרות שהבלאק אייד פיז לא התפרקה, שני החברים הבולטים בה-וויל איי אם ופרגי הוציאו אלבומי סולו לאחר ההצלחה של האלבום Monkey Business.
1. "Over"
2. "Heartbreaker"
3. "I Got It from My Mama"
4. "She's a Star"
5. "Get Your Money"
6. "The Donque Song" (featuring Snoop Dogg)
7. "Impatient" (featuring Dante Santiago) Speir
8. "One More Chance"
9. "Invisible"
10. "Fantastic"
11. "Fly Girl"
"Songs About Girls"
שוחרר בספטמבר 2007
12. "Losing My Ground"
13. "Finally" (FT. John Legend)
14. "Israel Nights (Maybe We Can Take a Ride)" (hidden track)
אלבום הסולו של וויל איי אם הוא למעשה השלישי במספר שלו, אבל הוא בעצמו הגדיר אותו בתור אלבום הבכורה שלו, כשהשניים הראשונים לפני הפריצה הגדולה של הבלאק אייד פיז היו "אוספים בתהליכי הפקה". הוא תיאר את האלבום כחצי אוטוביוגרפי, שבו כל השירים מספרים על התאהבות ופרידה, וחלקם מבוססים על שבע שנות מערכות יחסים שהוא חווה.
באלבום מתארח סנופ דוג, והקלטה של דואט עם ג'סטין טימברלייק לא נכנסה לבסוף לאלבום. הוא קיבל ביקורות מעורבות, הסינגל הראשון מתוכו I Got It from My Mama הגיע למקום 31 במצעד הפזמונים של הבילבורד.
Big Girls Don't Cry
12. "Dynamite" (Interlude)
13. "Ain't It Pretty"
14. "Make It Funky"
15. "S.O.S. (Mother Nature)"
Heartbreaker
"The E.N.D."
שוחרר ביוני 2009
1. "Boom Boom Pow"
2. "Rock That Body"
3. "Meet Me Halfway"
4. "Imma Be"
5. "I Gotta Feeling"
6. "Alive"
7. "Missing You"
8. "Ring-A-Ling"
9. "Party All the Time"
10. "Out of My Head"
11. "Electric City"
12. "Showdown"
13. "Now Generation"
14. "One Tribe"
15. "Rockin to the Beat"
האלבום החמישי של הבלאק אייד פיז (ראשי תיבות של האנרגיה אף פעם לא מתה באנגלית) יצא לאחר תקופה של 4 שנים, במהלכה שמו שונה והיו כמה דחיות נוספות. בנוסף לוויל איי אם, את האלבום הפיק גם חבר הלהקה אפל.די.אפ, והתארחו בו מפיקי על כמו דייוויד גואטה וקית' האריס. האלבום היה שונה משמעותית מהאלבומים הקודמים, עם אלמנטים של אלקטרו פאנק, למרות שנושאי השירים נותרו דומים.
Boom Boom Pow
האלבום קיבל ביקורות מעורבות, כשמצד אחד השירים נתפסו כסתמיים ורדודים ("מילים ריקות" ... "שירה מחולקת על ידי Auto Tune" ... "כתיבת שירים שמגיעה למכנה המשותף הנמוך ביותר"), אבל צוין לטובה הניסיון של הלהקה לצאת מאזור הנוחות ולפנות לדור חדש של מאזינים. בישראל, עלתה ביקורת במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, בו קיבל האלבום ביקורת של חצי כוכב מתוך חמישה, משום "שהדיסק הוא פלסטיק שניתן למחזור".
Meet Me Halfway
Rock That Body
בנובמבר 2010 יצא האלבום השישי של הבלאק אייד פיז, The Beginning, שקיבל ביקורות שליליות. היה זה האלבום האחרון בו פרגי הייתה חברה בלהקה, שאחריו הלהקה יצאה להפסקה מפעילות של 5 שנים, והאלבום הבא יצא בשנת 2018.
האלבום The E.N.D. היה הראשון של הבלאק אייד פיז שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200 האמריקאי, וכן הגיע למקום הראשון באוסטרליה, בלגיה, קנדה, צרפת, ניו זילנד ופורטוגל. הוא היה מועמד לשישה פרסי גראמי, וזכה בפרס אלבום הפופ הטוב ביותר. חמשת הסינגלים מתוכו נכנסו כולם לעשירייה הראשונה של מצעד הבילבורד 100.