השירים של לינקין פארק | Linkin Park best songs

"Hybrid Theory"

שוחרר באוקטובר 2000

1."Papercut"

3. "With You"

4. "Points of Authority"

5. "Crawling"

6. "Runaway"

7. "By Myself"

8. "In the End"

9. "A Place for My Head"

10. "Forgotten"

In the End

11. "Cure for the Itch"

12. "Pushing Me Away"

"Meteora"

שוחרר במרץ 2003

1."Foreword"

2. "Don't Stay"

3. "Somewhere I Belong"

4. "Lying from You"

5. "Hit the Floor"

6. "Easier to Run"

7. "Faint"

8. "Figure.09"

9. "Breaking the Habit"

10. "From the Inside"

11. "Nobody's Listening"

12. "Session"

13. "Numb"

Numb

"Minutes to Midnight"

שוחרר במאי 2007

1."Wake"

2. "Given Up"

3. "Leave Out All the Rest"

4. "Bleed It Out"

5. "Shadow of the Day"

6. "What I've Done"

7. "Hands Held High"

8. "No More Sorrow"

9. "Valentine's Day"

10. "In Between"

11. "In Pieces"

12. "The Little Things Give You Away"

What I've Done

Leave Out All the Rest

Shadow of the Day

"A Thousand Suns"

שוחרר בספטמבר 2010

1."The Requiem"
2. "The Radiance"
3. "Burning in the Skies"
4. "Empty Spaces"
5. "When They Come for Me"
6. "Robot Boy"
7. "Jornada Del Muerto"
8. "Waiting for the End"
9. "Blackout"
10. "Wretches and Kings"

​11. "Wisdom, Justice, and Love"
12. "Iridescent"

13. "Fallout"

14. "The Catalyst"

15. "The Messenger"

Waiting for the End

"Living Things"

שוחרר ביוני 2012

1."Lost in the Echo"

2. "In My Remains"

3. "Burn It Down"

4. "Lies Greed Misery"

5. "I'll Be Gone"

6. "Castle of Glass"

7. "Victimized"

8. "Roads Untraveled"

9. "Skin to Bone"

10. "Until It Breaks"

11. "Tinfoil"

12. "Powerless"

Burn It Down

"The Hunting Party"

שוחרר ביוני 2014

1."Keys to the Kingdom"

2. "All for Nothing" (FT. Page Hamilton)

3. "Guilty All the Same" (FT. Rakim)

4. "The Summoning"

5. "War"

6. "Wastelands"

7. "Until It's Gone"

8. "Rebellion" (FT. Daron Malakian)

9. "Mark the Graves"

10. "Drawbar" (FT. Tom Morello)

11. "Final Masquerade"

12. "A Line in the Sand"

שנתיים לאחר צאת האלבום החמישי שלהם Living things יוצא האלבום החדש של לינקין פארק The Hunting Party, שהופק באופן עצמאי על ידי שניים מחברי הלהקה- מייק שינודה ובראד דלסון (מאז האלבום השני Meteora הופקו כל האלבומים על ידי ריק רובין). הסקרנות גאתה כשבתאריך 3.3.14 העלתה הלהקה לערוץ היוטיוב שלה חלק משיר לא גמור ושעדיין לא היה לו שם. כשעלה במלואו לאחר כמה ימים התברר שזהו השיר הטראשי מעט Guilty All The Same בשיתוף פעולה עם הראפר ראקים, שגם יצא כסינגל הקידום. בחודש מאי הוציאה הלהקה את הסינגל השני Until It's Gone שמביא משהו מודרני ואפילו מעט אלקטרוני, וקיבל ביקורות נלהבות מהמעריצים הוותיקים של הלהקה.

Until It's Gone

האלבום The Hunting Party מחזיר את לינקין פארק ליסודות שלהם. לאחר שהפכו ללהקת הרוק הנמכרת ביותר ב- 'נואוטיז' (כינוי לעשור שאחרי הניינטיז) ונשענו על מוזיקה בעיקר מלודית, נראה שהם בעצמם קצת התעייפו מהערבוב של הרוק- ראפ שכה הוכיח את עצמו. האלבום השישי מציג משהו שונה, העוצמה של התופים הרועמים והמהירים, מקצבים מרקיעי רגליים, הרבה מקום לסולו גיטרה ומידי פעם ניצוצות של ראפ לוחמני . השכבות והעומקים שהבס והגיטרות השונות יוצרות, נותן עומק ומשאיל מודרניזציה שעוזרת לסטייל הרטרו-רוק להתמודד עם האנרגיה הפראית של האלבום. אפילו שם האלבום- "מסיבת הציד" הוא מעין מטאפורה, לינקין פארק היא קבוצת הציד שרוצה להחזיר לרוק את הנשמה והאנרגיה שלו. דרך נוספת לרענן את האלבום הייתה להביא אורחים, הראפר הוותיק ראקים שמסיים בצורה מרגשת את Guilty All The Same, החלק של טום מורלו ב- Drawbar משתלב בצורה חלקה ומושלמת במעבר המוזיקלי.

Guilty All the Same

Final Masquerade

אולי בגלל שכשחוזרים למקורות הכל יותר טבעי, ללינקין פארק לקח פחות משנה כדי להוציא את האלבום. הטקסטים אולתרו על ידי חברי הלקה בסטודיו והוקלטו בלוס אנג'לס, ובזמן ההקלטות היו מבלים חמישה או שישה ימים מלאים בשבוע באולפן ההקלטות. בורדון סיפר כי היה זה אלבום מאתגר במיוחד עבורו, משום שזה החומר הקשה ביותר שהיה עליו לנגן מכל האלבומים של הלהקה. מייק שינודה סיפר עליו בראיון " זה היה קשה לו פיזית,הוא היה צריך להרים משקולות ולרוץ ,הוא עבד עם מאמן כושר צמוד". ואכן, כתוצאה מכך שלינקין פארק תורמת את חלקה כדי להחזיר את הרוק למשחק, ניתנת הזדמנות לגיטריסט בראד דלסון ולמתופף רוב בורדון לזרוח ולהציג את יכולותיהם. נראה שהם הגיבורים האלמוניים של האלבום, הגיטרה של דלסון מהדהדת לכל אורך האלבום ואף לוקחת את המושכות בלא מעט מהשירים, כמו למשל הסולו שובר האצבעות שלו בשיר War האסתטי והפאנקי. גם בורדון זורח עם התיפוף שלו ב- War ובנוסף ב- Mark the Graves ו- A Line in the Sand. 

חברי הלהקה מציינים כי האלבום הזה מתרכז גם בליריקה עמוקה, ואכן ניתן לשים לב למימד פוליטי מסקרן בשירים כמו Guilty All The Same ו- Until It’s Gone, בהם מזהירים לינקין פארק מפני הסכנה שבאדישות שקיימת לדור שלא עבר דיכוי מעולם. בכלל, אחרי ארבע עשרה שנה של עשייה, אין ספק שלינקין פארק הם מאסטרים במעברים בין בתים מלודיים ומרגשים לבין פזמונים תוקפנים וקצביים. בטח שהסולן צ'סטר בנינגטון הוא מאסטר במעברים האלה, השינוי בקולו ממעין זמזום מונוטוני ליללה שגורמת לך לחשוש למיתרי הקול שלו נעשה בצורה טבעית וחסרת מאמץ.

האלבום קיבל ביקורות מעורבות, מצד אחד המעריצים מרוצים ומרגישים שהלהקה שומרת על אותנטיות, חוזרת הביתה ומעיזה ללכת עם האמת שלה כנגד הזרם בתעשיית המוזיקה כיום. עם זאת יש מבקרים הטוענים שזה גימיק שיווקי אך נחמד של הלהקה לחזור לימי הזוהר שלה בתור להקת רוק. אבל עם כל הכבוד למבקרים, המאזינים מצביעים באוזניים והביצועים של האלבום במצעדים פשוט פנומנאלים. מקום 4 בדנמרק ואיטליה. מקום 3 בצרפת, פולין ובבילבורד האמריקאי. מקום 2 בניו-זילנד ובריטניה. מקום 1 בגרמניה, צ'כיה, שבדיה, בריטניה (מצעד הרוק) וארה"ב בשני מצעדי הבילבורד- הרוק והאלטרנטיבי. בנוסף הספיק להגיע האלבום למעמד זהב בשוויץ, אוסטריה וגרמניה.

האלבום The Hunting Party ממחיש את התעוזה של לינקין פארק, ללכת כנגד הזרם של תעשיית המוזיקה, להמציא את עצמם מחדש או בעצם, לחזור למקורות לאחר שהפכו ללהקת מיינסטרים מצליחה ומוכרת. הגיטריסט והסולן מייק שינודה סיפר כי השינוי בחלקו נובע ממה שהוא רואה ושומע בתעשיית המוזיקה ומהרצון לשנות " אני מחפש משהו קרבי ואגרסיבי במוזיקה ,רציתי לשמוע סוג מסוים של מוזיקה ולא הצלחתי למצוא אותו , הייתי צריך לחזור אחורה ללהקות של שנות התשעים". 

יש שיגידו שאולי זה מה שהופך אותם ללהקת רוק אמיתית,כשהם בוחרים להעיז ולא להתחשבן, אפילו אם זה חשבון מדויק.