השירים של פאולו נוטיני | Paolo Nutini best songs
כותב השירים והזמר הסקוטי המקסים פאולו נוטיני (נולד 1987) עם הקול המבוגר להפליא ידוע כמי ששר הופעות שלמות בעיניים עצומות. הוא הושפע רבות מדייוויד בואי,
דמיאן רייס, אואזיס, הביטלס, U2, פינק פלויד ופליטווד מק. הוא נולד בפייזלי,
סקוטלנד, אביו הוא סקוטי ממוצא איטלקי ואמו מקומית, הוא לא קיבל שום אימון
מוזיקלי בילדותו והתכוון להמשיך את דרכו של אביו בעסק הפיש אנד צ'יפס המשפחתי. את הדחיפה להשקיע בשירה הוא קיבל מסבו חובב
המוזיקה, ומורה בבית ספרו שזיהתה את כישרונו, בזכותה נוטיני עזב את בית
הספר כדי להיכנס לתעשיית המוזיקה ולהשקיע בהופעות מזדמנות. הפריצה
הגדולה שלו הגיעה כשהשתתף במופע לכבוד הזמר דייויד סנדון שחזר לעיר
הולדתו פייזלי בתחילת 2003. סנדון שהתעכב בהגעתו, גרם לכך שנוטיני
ביצע כמה שירים על הבמה לקול תשואות הקהל המקומי. בין האנשים
הנלהבים בקהל היה אחד שהציע להפוך לאמרגן של נוטיני. כמו כן עיתונאי ממגזין
מוזיקה שראה את נוטיני מופיע הזמין אותו להופעה חיה ברדיו סקוטלנד.
נוטיני המשיך להרשים בהופעות, ובהיותו בן 17 בלבד עבר ללונדון והופיע באופן קבוע
בפאב הבדפורד בדרום העיר, כשהוא צעיר מכדי להיכנס לשם ולשתות אלכוהול.
ההופעות המוצלחות המשיכו להגיע כולל שתיים ברדיו לונדון, בהארד רוק קפה, וחימום
הופעות לרולינג סטונס, איימי וויינהאוס וקייטי טונסטל.
"These Streets"
שוחרר ביולי 2006
1. "Jenny Don't Be Hasty"
2. "Last Request"
3. "Rewind"
4. "Million Faces"
5. "These Streets"
6. "New Shoes"
7. "White Lies"
8. "Loving You"
9. "Autumn"
10. "Alloway Grove"
Last Request
New Shoes
אלבום הבכורה של פאולו נוטיני These Streets מיד נכנס למצעד האלבומים הבריטי במקום השלישי. הרבה מהשירים באלבום ביניהם Last Request ו- Rewind הושפעו ממערכת יחסים סוערת עם בת זוג. בנוסף השיר Jenny Don't Be Hasty הוא סיפור אמיתי על היכרות של נוטיני עם אישה מבוגרת.
Jenny Don't Be Hasty
Rewind
1. "10/10"
2. "Coming Up Easy"
3. "Growing Up Beside You"
4. "Candy"
5. "Tricks of the Trade"
6. "Pencil Full of Lead"
7. "No Other Way"
8. "High Hopes"
9. "Chamber Music"
10. "Simple Things"
11. "Worried Man"
12. "Keep Rolling"
Coming Up Easy
Pencil Full of Lead
"Sunny Side Up"
שוחרר במאי 2009
10/10
Candy
"Caustic Love"
שוחרר באפריל 2014
1. "Scream (Funk My Life Up)"
2. "Let Me Down Easy"
3. "Bus Talk" (Interlude)
4. "One Day"
5. "Numpty"
6. "Superfly" (Interlude)
7. "Better Man"
8. "Iron Sky"
9. "Diana"
10. "Fashion" (FT. Janelle Monáe)
11. "Looking for Something"
12. "Cherry Blossom"
13. "Someone Like You"
Scream (Funk My Life Up)
האלבום השלישי של פאולו נוטיני Caustic Love ("אהבה צורבת") מגיע אחרי Sunny Side Up המצליח של 2009, שביסס את מעמדו של נוטיני כאחד מכותבי השירים והמבצעים הבריטים מהשורה הראשונה. מאז עברו 5 שנים, ויחד עם המפיק דני קסטלר והשפעות של זמרים כמו ג'יימס בראון, אוטיס רדינג ופרינס נוטיני מפתיע באלבום בסגנון אקלקטי, מלא בשירי נשמה ופאנק ולב שבור ומיוסר. פה ושם הוא מעיז עם נגיעות אלקטרוניות, מקצבים מתוכנתים, מקצבי פאנק קשים, גיטרות רוק ואפילו שמץ של רוק פסיכדלי שניכר בשיר Cherry Blossom.
Let Me Down Easy
הסינגל הראשון (Scream (Funk My Life Up מכיל ריפים מהדהדים בגיטרה שלו וביצועי בס מרשימים לשירת הלל לתאוות המין היפה, לא לפני ברכת תודה לאל על היופי הנשי. התשוקה הפורצת שלו למין השני ממשיכה גם דרך פעימות הג''אז בשיר Diana ובגרוב הפאנק-רוק בשיר Fashion.
מי שהתרגל לשירי הפופ הקלילים והקליטים שלו,יופתע לדעת שכעת נוטיני שר על תשוקה, גאולה, פוליטיקה, אהבה ואמונה, בקולו המחוספס שהוסיף להתבגר, ומעביר טקסט נוקב ואמין שכתוב בצורה פואטית ונהדרת. הוא מעיד על עצמו שמעולם לא היה לו סגנון אחיד ומגובש,וצופה להמשיך להשתנות ולהתגוון בעתיד.
פאולו נוטיני אינו ממציא את הגלגל, אבל התפנית המוזיקלית המעניינת שלו שמשנה את התפיסה הרווחת לגביו כאמן פופ, בתוספת הטקסטים הנוקבים שהוא רוצה להעביר- הם לב העניין ביצירה המוצלחת Caustic Love.
קטעים מתוך ראיון שהעניק פאולו נוטיני למגזין Swide שבוע טרם צאת האלבום. ראיון בו הוא נראה קצת מרוחק, אדיש ומצוברח.
האלבום החדש נשמע נורא שונה משני האלבומים הקודמים.
"מעולם לא היה לי סגנון מסוים. האלבום הראשון היה רוק, השני היה רגאיי או וואטבר... הסאונד משתנה בהתאם לשירים, האטמוספרה והרעיונות. גם האלבום הבא יהיה כנראה שונה".
כיצד דני קסטלר עזר לך לפתח את הסאונד של האלבום?
"לא ממש הצלחתי למצוא מפיקים שרציתי לעבוד איתם, אלה היו עסוקים או שאמרו שאני לא נמצא בטווח הדמוגרפי שלהם. דני הוא מהנדס קול, הוא מעולם לא ממש הפיק אלבום. אבל הוא מאוד מוכשר, השיתוף פעולה בינינו היה נהדר. הוא פישט את הרעיונות שלי, הביא אותם לידי ביטוי מעבר לכישוריי שלי. אני דאגתי שחברת התקליטים לא תתערב ורק אני אשפיע על המפגשים, הוא דאג לכל השאר. הוא מצא הרבה מוסיקאים וחברי מקהלה מוכשרים ,סיפק אולפן נהדר, השפיע על מהלך העניינים".
Iron Sky
כלומר כבר היה לך כיוון על איך שאתה רוצה שהאלבום יישמע.
"אני חושב שידעתי יותר על איך שאני לא רוצה שהאלבום יישמע מאשר כן יישמע. אני רק צריך את המרחב שיאפשר לרעיונות שלי להתפתח. מהי מוזיקת נשמה בכלל? אף פעם לא הייתי חסיד מושבע של הסגנון הזה, למרות שהאזנתי להרבה תקליטים של סטאקס (חברת תקליטים אמריקאית למוזיקת סול), בובי וומאק, בטי לאבט ועוד.
איך נוצר השידוך עם ז'אנל מונה שמתארחת בשיר Fation?
"השיר התחיל כשיר על האקסית שלי, שעבדה בעסקי האופנה. חשבתי לכתוב שיר אנטי-אופנה, אבל אני לא אנטי אופנה, אני אוהב הרבה דברים בעולם הזה. אז כתבתי לבסוף על הדברים
השליליים של אופנה ושאלתי את עצמי למי יש את האמינות לשיר עליהם. בשבילי ז'אנל מונה הייתה מושלמת. לדעתי היא אחת מהזמרות הכי טובות שיש, אחת שמגלמת את כל מה שטוב באופנה ומוזיקה. ביקשתי ממנה ולשמחתי היא הייתה מוכנה שנשתף פעולה".
אחד מרגעי השיא ואולי אף גולת הכותרת של האלבום הוא השיר Iron Sky, בו שר נוטיני על אלוהים, דת ואמונה. בלב ליבו של השיר נכנס קטע מונולוג של לא אחר מאשר צ'ארלי צ'פלין שנואם על ענייני אמונה ופוליטיקה ביחס לאינדיבידואל, קטע עוצמתי וייחודי, כל כך מרענן, כל כך מפולפל.
מה היה בנאומו של צ'ארלי צ'פלין שהתאים לשיר?
"תמיד הייתי מעריץ של צ'ארלי צ'פלין, של המוזיקה שלו והסרטים שלו. לכולנו יש רעיונות, אבל אני חושב שלו הייתה את היכולת להפוך את הרעיון שלו למשהו אמיתי. המסר של השיר שניסיתי להעביר איכשהו התעצם על ידי הנאום הזה: בכל פעם שניגנתי אותו אנשים רצו לשמוע אותו שוב. בשיר הזה אני מדבר על אנשים שמאמינים באלוהים, אבל חצי מהדברים שהם עושים לא ישלחו אותם לגן עדן, אלא יגרמו להם להשיג את ההיפך הגמור. אני חושב שאם אתה רוצה לשנות משהו עליך לסמוך על עצמך, לא על איזו ישות. המסר של השיר הוא פשוטו כמשמעו: "תהיו נחמדים".
One Day
במהלך ההפסקה מהאלבום האחרון שיצא ב- 2009 החליט נוטיני להפסיק להופיע במשך 3 השנים האחרונות, ופשוט לנוח.
מה הביא לזה? כמה היה זה פשוט בשבילך לעבור ממסעי הופעות וכל הבאזז של להופיע לייב, לבין להפסיק?
"יש הרבה סיבות. באלבום הקודם סיירנו במשך שנתיים, שלאחריהם התעייפתי לשמוע את הקול שלי. רק רציתי לעשות הפסקה, ללמוד משהו חדש רק בשביל ידע טהור ולא בשביל תועלת מקצועית-מסחרית כלשהי. אמנות באה מלהיות לפעמים אבוד, לא עשיתי הרבה כסף זה בטוח. אבל הצלתי את עצמי מלהשתגע, כמעט".
"נסעתי לספרד שם יש לי המון חברים, ולמקומות שלא ממש ראיתי גם כשהייתי בהם בסיבובי הופעות, שכן ראיתי רק את הבמה האוטובוס וחדרי בית המלון".
"התאמנתי הרבה על הגיטרה. למדתי לבשל,לתקן דברים בבית. חשבתי שעליי ללמוד משהו שאוכל להראות לבן שלי- אם יום אחד אהיה בר מזל שיהיה לי ולמשפחה. אבל עדיין יש לי המון ללמוד, אני מנסה להביא את כל התובנות הללו לידי ביטוי דרך מוזיקה, גם אם הם לא קשורים אליה ישירות".
*השתתפה בכתיבה: שירה פרץ.