שיתופי הפעולה מאפשרים לגולדינג לנסוק אבל במובן מסויים גם מסכנים אותה. Delirium הוא האלבום המהודק והקליט ביותר שלה עד היום, כזה שאין בו שום הפסקה לנשימה, בטח עד שמגיע הלהיט שלה Love Me Like You Do מתוך הסרט "500 גוונים של אפור" בנקודת האמצע. שחרור של אלבום עם 166 שירים בגרסה הרגילה לרוב לוקח כמובן מאליו את סבלנותם של המאזינים, אבל גישתה הצלולה ומלאת הרגש של גולדינג בשירים כמו We Can't Move Like This מזיזה את  הדברים קדימה.

​

עם האינטנסיביות של שיתופי הפעולה של גולדינג מגיעה גם תחושה של מוכרות, ואפילו האווריריות שהופכת את הקול של גולדינג לייחודי כל כך לא יכולה למנוע מחלק מהשירים להישמע כאילו היו יכולים להיות של הלקוחות האחרים של המפיקים שלה. בין הילארי דאף, סלינה גומז ואדם למברט, לעולם הפופ יש מספיק שירים מונעי שריקה כדי להפוך את המקצב חסר המילים של Keep on Dancing לקצת חזרתי. כאשר גולדינג משלבת בין חומרים מוכווני מועדונים למילים על שתייה ועל הליכה אל חדרי מלון ומחוצה להם, קשה שלא לחשוב על המוזיקה של The Weeknd (למרות שבשנת 20155 האלטרנטיבה לגישת הבאד-בוי של טסטפיי היא לא כל כך רעה).